הימים שבין פסח לשבועות מדיפים ריחות של אדמה. החיטה (הירוקה עדיין) כבר מתחילה לעמוד בקמה, שאר גידולי השדה הירוקים כבר בוקעים מהאדמה, והפריחה בשלל הצבעים מבשמת את ריחות האויר.

כדי לחוש ולטעום מעט מן האווירה והאוויר, חיפשנו מקומות שבהם אפשר לשלב בין הדברים. בעמק יזרעאל, במושבים, בשדות ובשבילים. מצאנו את אלה גם אלה.

נתחיל בשבילי יער קק"ל סביב נחל ציפורי: יערות העמק וסביבותיו נטועים עצים. בין עצי האלון העתיקים (אלו החיים  כ-700 שנה) לבין עצי האורן הצעירים (תוחלת חיים של כ-150 שנה) רועים להם באין מפריע עדרי עיזים. הרעייה עושה רק טוב לטבע. העיזים מנכשות כל חלקה רעה והתוצאה, חלקות יער נפלאות לטיול. ביער ציפורי, הוכשרה באחרונה דרך יער חדשה. זהו שביל סלול המותאם גם לנכים לאורך 1.7 ק"מ המוביל אותנו היישר ללב היער.

חניון קטן שהקימו אנשי הקרן הקיימת לישראל, מאפשר פיקניק בחיק הטבע. החיטה עומדת כמטחווי יד למרגלותינו. לאורך השביל, זרימת נחל ציפורי. הרי הגליל התחתון מולנו. הכל צבוע בירוק ובצהוב.

תחילתו או סופו של השביל ממזרח לכביש העולה לכיוון היישוב שמשית. כחצי ק"מ אחרי הכיכר פונים שמאלה למגיעים מצומת המוביל ומיד מבחינים ברחבה ולצידה שילוט ומפה. נמשיך לנסוע בדרך הלבנה עוד כק"מ וחצי עד לחניון הקטן. נחנה (זהו מקום נפלא לפיקניק בלי שיפריעו לכם ) ועולים לשביל. השביל מוביל למעבה היער ומאפשר בילוי בנוף ירוק ורגוע. גם המוגבלים בתנועתם יכולים ליהנות מהטיול לאורכו שבו פזורים ספסלים ומעקות לצד השביל. מעליו ומתחתיו פריחה נהדרת. "הכל שופע כאן" כפי שמספר לנו יערן האזור.

השביל מתחיל ביער אלון תבור ובהמשך מפלס דרכו ביער מחטני. אפשר לפגוש בו בשרידי דרך רומית עתיקה, מתקנים חקלאיים עתיקים, מערה ועוד. החזרה לרכב היא מהשביל הסלול שממנו באנו או מדרך העפר הלבנה, המקיפה את היער.

אגב, לא הרחק ממקום זה נמצאת ציפורי, החשובה בערי הגליל בימי בית שני והתקופה הרומית. לכאן עברה הסנהדרין ובראשה עמד רבי יהודה הנשיא.